שיש היסטוריה

שיש הוא סוג של אבן גיר - וגם משטח שהופך כל מרחב למרהיב ביופיו.

שיש הוא מתנה שהעניק לנו הטבע: מדובר באבן גיר שהחום השורר במעמקי האדמה והלחץ שם הפכו אותה לחומר החזק והיפה שאנו מכירים. השיש משמש את המין האנושי בעיקר במטבחים (כמשטחי עבודה), לריצוף חדרים שונים בתוך בתים פרטיים, וכן בקניונים, בתי מלון, אולמות אירועים ובעצם כל מקום שרוצה לשדרג את המראה שלו. חוזקו של השיש הופך אותו לחומר גלם אידיאלי גם למדרגות, ולהבדיל למצבות.

משטחי השיש מיוצרים במבחר צבעים, ולעיתים תמצאו עליהם הדפסים המוסיפים עניין ויופי לחלל בו הם מונחים. הסינרגיה בין האיכויות השונות של השיש - חוזק, ברק, חיוּת ויופי - הופכת אותו לפופולארי מאוד.

 

ההיסטוריה המפוארת של השיש

"דוד", אחד הפסלים המפורסמים ביותר בתולדות המין האנושי, מעשה ידיו של האומן הדגול מיכאלאנג'לו, עשוי שיש. הדמות נמצאת בתוך השיש, הסביר איש הרנסאנס מיכאלאנג'לו, ורק צריך לגלות אותה (אגב, "דוד" פוסל מגוש שיש פגום שאף אחד לא הצליח לעצב קודם לכן).

אבל עוד לפני הרנסאנס, השיש היה אחד החומרים היוקרתיים בהם השתמש המין האנושי. שיש בעל גבישים קטנים שימש ליצירת פסלים, ואילו שיש בעל גבישים גדולים שימש לבניית מבנים. כובדו הרב של השיש חייב שימוש בכלים מתוחכמים לאותה תקופה (מנופים, גלגלים מיוחדים וכו') וגם כוח עבודה רב - ועל כן היה נחלתם של העשירים שיכלו להרשות לעצמם השקעה רבה זו. ביוון העתיקה, וכך גם ברומא העתיקה, השתמשו בשיש לבניית אנדרטאות. השימוש בשיש היה נפוץ מאוד גם בתוך מבני פאר כמו ארמונות, מקדשים ובתיהם של בני המעמדות העליונים. גם במזרח הרחוק זיהו את קסמו של השיש, ובפרט בהודו שם מכרות השיש סיפקו חומר גלם מבהיק לארמונות ומקדשים.

גם בימינו יש לשיש תדמית יוקרתית, אם כי מחירו מאפשר לבני כל המעמדות ליהנות מיתרונותיו. ב"חרש" ממתינים לכם מבחר סוגי שיש, בכל הגדלים, העיבודים, הטקסטורות והצבעים - כך שתוכלו למצוא את השיש שיתאים בדיוק לצרכיכם ולמסגרת התקציב שלכם.

 

שיש טבעי או "מדומה"?

המדע מגדיר שיש כסלע גבישי שמקורו במינרלים דולומיט, קלציט או סרפנטין. בשפה הרווחת "שיש" הוא פשוט אבן גיר שעברה חימום ודחיסה במעמקי האדמה, ולעיתים יש המכנים אותה "שיש מדומה". בארץ קיימים מכרות של שיש מדומה בעיקר באזור חברון, וגם בגליל.

אבנים נוספות

לצד השיש, ישנם אבנים וסלעים נוספים שהופכים למשטחים מבהיקים ומבריקים. הפופולאריים ביותר ביניהם הם הבזלת, הגרניט והאוניקס.

הבזלת הוא סלע קשה במיוחד, צבעו כהה והגוון שלו נע משחור ירקרק עד שחור לחלוטין. בארץ ניתן לראות משטחי בזלת באזור הגליל המזרחי (טבריה והסביבה) וכמובן ברמת הגולן המפורסמת במשטחי הבזלת שלה. גם בכרמל ובאזור מכתש רמון ישנם מרבצי בזלת. לבזלת מראה מכובד, ועל כן תמצאו אותה במקרים רבים באנדרטאות, אבל גם בגינות פרטיות ומתחמים ציבוריים היא תורמת יוקרה וחן.

הגרניט (או בשמו העברי, שחם) גם הוא סלע קשה, גווניו ורודים-אפורים, אם כי ישנם גם סלעי גרניט אדומים ואף שחורים ולבנים. ריצוף גרניט הולם במיוחד פאטיו, גינות פרטיות וחדרי אמבטיה.

לאוניקס יש תכונה ייחודית ומרתקת - סלע זה מאפשר לאור לעבור דרכו. בזכות תכונה זו ניתן לייצר רצפות מוארות, ברים מוארים וכדו', ולהפוך כל חלל לעוצר נשימה ביופיו.

 

שיש ואבן - לרצפות עם אישיות

בפרפראזה על השורה המפורסמת "יש אנשים עם לב של אבן, יש אבנים עם לב אדם" (מתוך "הכותל", שירו של יוסי גמזו), ניתן לטעון שרצפות שיש הן רצפות בעלות אישיות - בזכות העיצוב שהעניק להן הטבע במשך מיליוני שנים, והחיוּת העוצמתית שנמשכת גם אחרי המעבר מהטבע לבית שלנו או לכל מרחב ציבורי שהוא.

למבחר שיש לחצו כאן>